הכרעת דין בתיק הע"ז 1025-08

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של העסקת עובד זר שלא כדין בניגוד להוראות סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2)לחוק עובדים זרים, התשנ"ה - 1991 (להלן - " חוק עובדים זרים" או "החוק").

האישום

1.         הנאשמת 1 היא חברה בע"מ (להלן - " הנאשמת") אשר במועדים הרלוונטים לכתב האישום עסקה בעבודת בניה בבניין מגורים. הנמצא ברחוב הרצוג 1449 באופקים (להלן  " האתר"). הנאשם 2 (להלן - " מר סאלם") ובנו הנאשם 3 (להלן - " מר מוסא") שימשו בזמנים הרלוונטים כמנהלי הנאשמת . בנוסף, היה מוסא בעלים של הנאשמת.

2.         על פי הנטען בכתב האישום ביום 3.2.05 בשעה 10:55 או סמוך לכך, במהלך ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת באתר, נמצא בו מר אבו ריאן עזמי, עובד זר העוסק באיסוף פסולת (להלן - " העובד" או "העובד הזר") ; העובד הועסק על ידי הנאשמת מבלי שהיה בידיה היתר להעסקתו והנאשמים הפרו את חובתם לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירה המיוחסת לנאשמת.

            בגין עובדות אלה, יוחסה לנאשמת עבירה של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל בניגוד להוראות סעיפים סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2)לחוק עובדים זרים ואילו לנאשמים יוחסה עבירה של אחריות נושא משרה בניגוד להוראות סעיף 5 לחוק.

3.         הנאשמים כפרו בטענה כי במהלך ביקורת באתר נתפס עובד זר ומכל מקום טענו שככל שנתפס עובד כזה, לא הועסק העובד על ידה ואין לה כל ידיעה ונגיעה לעובדת שהותו באתר.

4.         לא הייתה מחלוקת כי העובד הזר הוא תושב חלחול שבאיו"ש ונעדר היתר עבודה או כניסה לארץ (תעודת עובד ציבור ת/6).

הראיות

5.         מטעם המאשימה העידו מפקחי התמ"ת מר אבי בן מוחא, מר גיורא מויאל ומר אבי ישראלי.

            הצדדים הגישו בהסכמה את תעודת עובד הציבור (ת/6) ואת דו"ח רשם החברות (ת/7). עוד הגישה המאשימה את הודעת סאלם מיום 4.5.06 (ת/1), הסכם התקשרות בין הנאשמת לדיירי הבית ברחוב הרצוג 1449 אופקים (ת/2), חשבונית מס' 496 מיום 12.12.04 (ת/3), יפוי כוח (ת/4), מזכר פנימי (ת/5), הודעת עדאל מיום 3.2.05 (ת/8), הודעת העובד הזר מיום  3.2.05 (ת/9), תיאור מקרה (ת/10), רשימת עובדים (ת/11), הזמנות לחקירה בצירוף אישורי המסירה (ת/12).

6.         מטעם הנאשמים העידו הנאשמים 2 ו - 3 , מר סאלם ומר מוסא, ועובד הנאשמת מר דודא עדאל (להלן - "מר עדאל").

טענות הצדדים

7.         לטענת המאשימה, הרימה את הנטל להוכיח מעבר לכל ספק סביר את העובדות הנטענות בכתב האישום. לעמדתה, ממכלול העובדות והראיות שהוצג בפני בית הדין עולה מסקנה חד משמעית שלפיה הנאשמת העסיקה עובד זר בעבודות איסוף פסולת באתר וזאת מבלי שהיה בידיה היתר כדין להעסקתו ובניגוד לחוק עובדים זרים וכי הנאשמים אשר שימשו כמנהלי החברה הפרו את חובתם כנושאי משרה בחברה, מעשה המהווה אף הוא עבירה לפי הוראות סעיף 5 לחוק.

            לטענת המאשימה, אף שסאלם לקח על עצמו את כל האחריות של ניהול הנאשמת על מנת לפטור את בנו מוסא מאחריות, הרי שעלה מהראיות כי מוסא היה בעת הביקורת בעל מניות ומנהל רשום של הנאשמת ויש לראותו כאחראי לעבירות הנאשמת. המאשימה גורסת, כי משהרימה את הנטל להוכיח את היסוד העובדתי של העבירה והתנהגות הנאשמים עולה לכל הפחות לכדי עצימת עיניים השקולה למודעות, הרי שהתקיים היסוד הנפשי הנדרש ויש לקבוע כי המאשימה הרימה את הנטל להוכיח את העבירה ויש להרשיע את הנאשמים.

8.         לטענת הנאשמים, יש לזכותם מאשמה וזאת משלא הוכחו העובדות הנטענות בכתב האישום ובוודאי שלא מעל לכל ספק סביר. לטענתם, לא הוכח כי הנאשמת העסיקה את העובד הזר ללא היתר כדין, באתר ברחוב הרצוג 1449 אופקים.

הנאשמים מפנים לליקויים ברישום הודעות העובדים (ת/8 ו-ת/9) ואי התאמתם לעובדות המפורטות בכתב האישום וכן לסתירות בין תיאור המקרה (ת/10) לבין עדות מר ישראלי עורך המסמך. הנאשמים מוסיפים וטוענים, כי גרסתם לא נסתרה ומשכשלה המאשימה מלהביא לעדות מטעמה את העובד הזר אף שנרשם כעד ברשימת העדים שבכתב האישום, יש לזקוף זאת לחובתה. הנאשמים טוענים לכשלים בחקירה בכך שמפקחי המאשימה לא שאלו את העובד הזר לפרטים הנוגעים להעסקתו ויש לזקוף זאת לחובת המאשימה. לטענת הנאשמים צירוף כל אלה יש בו כדי להביא לזיכויים של הנאשמים.

הכרעה

9.         הנאשמים הואשמו בעבירה על פי סעיפים 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק עובדים זרים שזו לשונם -

"(א) מעביד שעשה אחד מאלה-